העולם בידיים שלך!


לקראת סוף פרשת לך לך, משנה ה' את שמו של אברם.

וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: (בראשית יז, ג-ה)

מיד לאחר מכן, גם שמה של שרי, אשתו, משתנה:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ: (שם, טו)

מדוע? מה טיבם של שינויי שמות אלו?

***

לפני שנבין את השמות החדשים שנתנו לאבות האומה, נחזור יחד אל סוף פרשת בראשית. אל נח שמוצא חן בעיני האלוקים.

הספורנו מסביר, שבזכות העובדה שמצא חן בעיני ה' זכה לחנינה גם עבור משפחתו, למרות שמצד הדין לא היה עליהם להינצל.

מבאר הספורנו כך:

'נח, אף על פי שהוכיח על המעשים המקלקלים ענין המדינות, לא הורה אותם לדעת האל יתברך וללכת בדרכיו. אף על פי שהוא היה צדיק תמים בעיון ובמעשה. כי אמנם צדיק המשלים עצמו בלבד הוא ראוי שימלט עצמו בלבד, אבל המשלים גם את זולתו הוא ראוי שימלט גם את זולתו כי בזה יש תקוה שיחזירם בתשובה'.

נח היה צדיק תמים. הוא עמל ועבד ועשה את שצריך לעשות. הוא ידע גם לומר לאנשים שסביבו שהם לא בסדר. אבל הוא לא אמר להם מה כן לעשות. הוא לא לימד אותם את הדרך הנכונה ואת המעשה אשר יעשו.

כיון שכך, לא היה בשביל מה להשאיר את שאר האנושות בחיים. לא היה מי שייקח עליהם אחריות. לא היה סיכוי שיחזרו בתשובה.

ומאז ועד היום, 'בני נח', הגויים, אינם עסוקים בסיוע לסביבתם.

''וחסד לאומים חטאת' כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן. שאינם עושין אלא להתגדל בו' (בבא בתרא, י, ב).

גם חסדים שאומות העולם עושות לאחרים אינם בשביל לעשות טוב לאנשים אחרים. המטרה, בסופו-של-דבר, היא תועלתם האישית. הגדולה לה הם יזכו והתחושות הטובות אותן הם יחושו. כל המעלות העצמיות שהם רוכשים נועדו רק לעצמם.

היהדות, חידשה דרך אחרת.

כך מסביר רש"י את שינוי השם מ'אברם' לאברהם': 'שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו. ועכשיו אב לכל העולם'. עד היום הוא היה מקומי. האחריות שלו הסתכמה במקומו ובסביבתו. אך זה נגמר. מהיום הוא 'אב המון גויים'. אביהם של כל בני העולם.

אותה האחריות ניתנת גם על כתפיה של שרי: לא תקרא את שמה שרי דמשמע שרי לי ולא לאחרים, כי שרה סתם שמה שתהא שרה על כל!

אין יותר 'לי ולא לאחרים', או 'אב אלא לארם'. זה קיים רק אצל הגויים. רק אצל אומות העולם. צדיק יהודי ההולך בדרכם של אברהם ושרה אחראי לכל מה שקורה סביבו. הוא אחראי לתיקון העולם כולו!

אין הכוונה שצריך לעזוב הכל וללכת להאיר לאחרים את הדרך. הרמח"ל בספרו 'מסילת ישרים' מדגיש את חובת האדם בעולמו:

'כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו'.

כל החלטה יהודית היא גורלית לעולם כולו. 'כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך'. כשאדם מחליט נכון, כל מה שמסייע לו להצליח בדרכו מתעלה יחד אתו. הוא מרומם את כל מה שסביבו בדרכו מעלה. 'אב לכל העולם!' 'שרה על כל!'.

נשים לב לדבר חשוב:

הספורנו מדגיש שנח הוכיח את בני דורו. הוא התרה בפניהם שהדרך בה הם הולכים תוביל לאבדון. אך הוא לא הציב בפניהם אלטרנטיבה. הוא לא לימד אותם מה הם כן יכולים לעשות.

התפקיד שלנו לא מסתיים ב'סור מרע'. איננו יכולים להסתפק בשלילת הדרכים הלא-טובות. אנו מוכרחים להמשיך ולהאיר את הדרך הנכונה. לדעת שהתורה מורה לנו דרך ישרה שמקיפה את כל משעולי ואתגרי החיים, ובלמידה נכונה נצליח ללכת בדרך הזו, בצורה הטובה ביותר.

וכך מלמדת אותנו הגמרא:

'כדתניא: 'ואהבת את ה' אלהיך' שיהא שם שמים מתאהב על ידך!

שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות.

מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה! אשרי רבו שלמדו תורה! אוי להם לבריות שלא למדו תורה! פלוני שלמדו תורה, ראו כמה נאים דרכיו! כמה מתוקנים מעשיו!

עליו הכתוב אומר: 'ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר!' (יומא, פו א).

כל אחד מאתנו הוא אב לכל העולם.

כל אחד מאתנו הוא שר לכל העולם.

על כתפנו מוטלת האחריות הגדולה להמשיך במפעלו של אבינו אברהם ואמנו שרה ולהאיר באור גדול את היקום כולו.

הלוואי שנזכה. 

שבת שלום!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.