עלייתה ונפילתה של התנועה החברתית הראשונה


 

חומש בראשית רצוף במאורעות היסטוריים-ראשוניים, המלמדים על התגבשותה של האנושות, תחילתן של אידיאות ורעיונות חברתיים. עיון והעמקה בפרשיות הללו ובביאוריהם של מפרשי התורה, מסוגלים להעניק לנו מבט רחב ונכון על תופעות עולמיות שונות, ביחס לחברה הכללית וביחסי ישראל והאומות.

בפרשת השבוע אנו לומדים על האנושות שהשחיתה את דרכה ונכחדה במבול, ועל הליכי ההשתקמות שחווים התושבים החדשים בכדור הארץ.

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: (פרק יא, א –ט).

חז"ל במסכת סנהדרין מדגישים כי תכלית בנית המגדל הייתה לשם מרידה בבורא יתברך "וכולם לשם עבודה זרה נתכוונו" (סנהדרין קט, א).

בביאור צורת המרידה נחלקו מפרשי התורה.

יש שלמדו שהמטרה הייתה להילחם בה' 'נעלה ונשב שם, נעלה ונלחם בו'.

יש שהסבירו שמטרתם הייתה להתגונן מפני פגעי טבע נוספים שעלולים לכלותם. אם כלשון המדרש 'נעשה סמוכות לרקיע' ואם כדרכו של רבינו בחיי המסביר שמטרתם הייתה ליצור כעין קולט אש מתקדם שיקלוט סופות של אש וברקים במקרה שירצה ה' לכלות את העולם באש במקום במים.

מרתקת דרכו של רבי יהונתן אייבשיץ בספר 'תפארת יהונתן' הטוען כי הם יצרו איזשהו כן שיגור שהיה אמור לשלוח אנשים לירח, כתחליף לכדור הארץ שעלול לחדול מלהיות מקום מגורים בטוח.

כך או כך, מטרת בנית המגדל הייתה ליצור 'סדר יום חדש', כפירה בא-ל אחד והעמדת תחליף מאחד, מגדל בבל ומטרותיו.

הספורנו בפירושו מסביר את התהליך אותו עברו אז בני העולם.

בתחילה אנו עדים להמצאת האבנים והמלט 'ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים', זהו השלב בו ריבוי האנושות גורם לכך שאנשים מחפשים לתחום את גבולותיהם וממציאים דרכים לבנות בתים ולגדור גדרות.

ההתרקמות החברתית הובילה את ראשי העם למסקנה כי יש למנות מלך, שליט עליון שינהל את העם כולו בדרכו.

משום כך מחליטים הם לבנות עיר גדולה ומרכזית בה ישב המלך נמרוד. ממנו יצאו החוקים וסביבו יתגבשו הנהלים. 'והכונה בזה היתה שהמלך על אותה העיר ימלוך על כל המין האנושי בהיות שם דרישת כלם'.

מערכת חוקים חברתית ודתית אחידה, בה נמרוד ישמש כאל יחיד ושליט כל יכול.

המציאות של עבודת אלילים לא התחדשה אז בעולם, במהלך כל הדורות שהיו עד דורו של אברהם אנשים שונים עבדו עבודות אלילים שונות.

אך כאן אנו עדים להתייחסות שונה בתכלית. התערבות אלוקית מיידית, עוד לפני שהם חוטאים ממש. התייחסות זו נובעת מכך ש'הן עם אחד ושפה אחת לכולם... ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות'. ההתלכדות וההתאחדות כעם אחד ובשפה אחת היא זו שגרמה לצורך בטיפול מיוחד, פירוק הלכידות ופיזורם על פני כל הארץ.

מדוע?

מסביר הספורנו דבר נפלא. 'ועתה לא יבצר מהם'. אם כן אין מונע להם מהשלים כונתם ותהיה אותה עבודת גילולים אשר יבחרו כללית לכל מין האדם ולא יפנה אחד מהם לדעת את הבורא יתברך ולהבין כי יוצר הכל הוא.

והפוך זה יקרה כשתהיה מחלוקת בענין האלהות כי כל אחד יחשוב שיש אלהי האלהים שכל האלוהות מסכימים לדעתו ובו ישלם סדרם וסדר המציאו' כאמרו כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמו בגוים'.

היכולת לחשוב ולהגיע למסקנות נכונות, היא רק כאשר מאפשרים מגוון רב של דעות ומכלול של רעיונות. כאשר כולם היו מאוחדים סביב 'אל' שקרי אחד, הרי שלעולם לא היתה לאדם סיבה לבוא ולבדוק אם הדרך הזו נכונה. כאשר כולם ללא יוצא מן הכלל מלוכדים סביב רעיון מסוים, אין שום אופציה שאדם יכפור בעקרונות היסוד שלו.

הצורה היחידה לוודא שאנשים יחשבו ויתבוננו, הצורה היחידה לאפשר לבני האדם לבחור בהיגיון בדרך האמת, היא על ידי העמדה של אופציות שונות שיגרו את האדם לחשיבה והעמקה.

האחדות הרעיונית של האנושות כולה תיתכן רק לעתיד לבא, לאחר שכולם יבחרו את בחירותיהם ויגיעו למסקנה כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו, אזי 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'. עד אז, דווקא ריבוי הדעות והשוני שבין האמונות בעולם, הוא זה שאמור להוביל לחשיבה נכונה ולדבקות בדרך ה'.

***

מעניין לציין דבר נוסף אותו מתארים חז"ל כי 'אם נפל אדם ומת לא היו שמים לב אליו, ואם נפלה לבינה אחת היו יושבים ובוכים ואומרים אימתי תעלה אחרת תחתיה'.

כוונתם בבניית המגדל הייתה להעמיד מבנה חברתי אשר לפיו יפעלו ויחיו יושבי הארץ. נראה שמרוב ההתלהבות מהתכנון ומהאידאולוגיה שכחו שבסופו של דבר התהליכים אמורים לשרת את האנושות ולא להיפך, כאשר הם היו כל כך שקועים בניסיון להפוך את העולם למקום טוב לחיות בו, הם שכחו שהדבר הכי חשוב הוא שקודם כל יחיו בו.

זהו לקח חשוב שצריך להילמד לכל רעיון חדש, לפעמים, מרוב ששקועים בצדקת הדרך שוכחים לאן הדרך מובילה.

***

בסופו של דבר, מתוך התבוננות בעלייתה ונפילתה של התנועה החברתית הראשונה אנו למדים כי הצורה היחידה לשמר את עצמאותה ובריאותה של המחשבה היא כשאיננו נוהים אחר הקבוצתיות והאמירה ש'כולם חושבים כך', ובחינה תמידית שהאמצעים משרתים אותנו ולא חלילה ההיפך.

שבת שלום!


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.