סוד החיים הטובים


פרשת השבוע מלאה במצוות ובהוראות המתייחסות למבנה המשפחה. מלבד הדינים והחוקים מלמדת אותנו התורה את דרך היהדות לבניית משפחה יהודית. במאמרינו הפעם נתייחס לשתי מצוות מיוחדות הנותנות לנו כלים לחיות את חיינו בצורה הטובה ביותר.

המצווה הראשונה היא מצוות שילוח הקן:

כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים: שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים: (דברים, כב, ז-ח).

אדם הולך ברחוב ורואה קן-ציפורים. ובקן, ביצים או גוזלים ואפרוחים. הקן אינו שייך לאף אחד. אין מניעה משפטית לקחת את הקן הביתה, לגדל את הגוזלים או אולי לאכול את הביצים.

אבל, רגע לפני שהאיש לוקח לעצמו את קן-הציפורים, קוראת לו התורה: עצור! יש כאן אמא! האם עסוקה בתפקידה האמהי באהבה גדולה. היא רובצת על האפרוחים או על הביצים, היא עסוקה בלהכשיר את הדור הבא של בעלי הכנף. לא תיקח האם על הבנים! אל תיקח את הילדים לנגד עיני האם. תכבד את תפקידה כמולידה וכאחראית לדור ההמשך. תן לה את היחס הראוי. שלח תשלח את האם. רק לאחר מכן תוכל לקחת לך את הבנים.

הרווח הישיר ממצווה זו מצוין בסופו של הפסוק: 'למען ייטב לך והארכת ימים'. הבטחה מיוחדת זו מוכרת לנו ממקום אחד נוסף. ממצוות כיבוד הורים.

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: (דברים, ה, טז).

אדם שעסוק בלהעריך את פועלם הרב של הוריו, אדם שמכבד את הדור הקודם, אלה שהביאו אותו לעולם ודאגו לקיומו בעולם הזה, הופך את חייו, באופן אוטומטי, לחיים טובים ומאושרים. כאשר ילדיו ובני משפחתו רואים את הכבוד הרב שהוא חולק לאלו שהקדישו את חייהם עבור הבאת דור נוסף לעולם, הם רוחשים לו, בתפקידו כאב, את אותו הכבוד.

הכבוד לאלו שמרחיבים את משפחתם ומיישבים את העולם בבני מינם אינו מתמקד רק בבני האדם. התורה מלמדת אותנו לחוש את תחושות ההערכה והרספקט הללו גם כלפי בעלי החיים. אפילו ציפור שרובצת על ביציה עסוקה כעת בדבר גדול ומיוחד. בהבאת דור חדש לעולם.

כאשר ערכי המשפחה מיוסדים על הערצה ואהבה לבוני הבית ולמגדלי הצאצאים, המשפחה כולה הופכת לשותפה פעילה במשימת גידול הדור הבא. כל אחד מבני המשפחה מרגיש מחוייב לתמוך ולסייע בהצלחת הפרויקט הגדול הזה. התוצאה המתבקשת היא - 'למען ייטב לך'. החיים הופכים טובים יותר, הקשיים וההתמודדיות מקבלים פרספקטיבה אחרת כאשר כולם מרגישים שותפים ואחראים להפוך את העולם למקום טוב יותר.

כאשר אדם מקים את ביתו הוא מתחיל פרק חדש במשימתו בעולם. עד היום הוא ליווה את הוריו כאשר הם הרחיבו את משפחתם והביאו חיים חדשים לעולם. כעת האיש המתחתן מקבל את המושכות לידיו. כעת העולם בידיים שלו. כיצד עושים זאת נכון? איך מקימים משפחה איכותית וטובה, משפחה שתהיה בנויה על אותם ערכים חשובים ויסודיים?

מלמדת אותנו התורה:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח: (דברים, כד, ה).

במשך שנת הנישואים הראשונה, הגבר פטור כמעט מכל חובותיו האזרחיים. השנה הראשונה מוקדשת למשימה אחת ויחידה: ושימח את אשתו.

לא 'ושמח עם אשתו'. השנה אינה מבוססת רק על מסיבות וחגיגות משותפות כאשר לשני בני הזוג יש מצב-רוח לכך. ושימח את אשתו זו עבודה במשרה מלאה המוטלת על הבעל. לדאוג שאשתו תהיה שמחה ומאושרת, שאשתו תהפוך להיות מרכז חייו ועיקרו של הבית, נינוחה שמחה ורגועה.

מזמור 'תהילה לדוד' – 'אשרי' בנוי לפי סדר אותיות הא'-ב'. כל פסוק מתחיל באות אחרת, לפי סדר האותיות. כל האותיות נמצאות שם – מלבד אות אחת. האות נו"ן. מדוע אין פסוק שמתחיל בנו"ן?

הגמרא בברכות (ד, ב) מבארת כי האות נו"ן מסמלת נפילה. במזמור של שבח והודיה נמנעו מהזכרת האות המסמלת פורענות.

מאידך, ישנו מזמור נוסף המסודר לפי סדר הא'-ב'. מזמור 'אשת חיל' החותם את ספר משלי ואותו אנו שרים מידי ליל שבת, בתחילת הסעודה. במזמור זה מופיעה האות נו"ן. מדוע? למה במזמור המתאר את שבחיה של האישה אנו מזכירים גם את האות המרמזת על נפילות, קשיים ומשברים?

התשובה מופיעה בפסוק עצמו, זה שמתחיל באות נו"ן: 'נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ'.

המזמור כולו מדבר על מעלותיה של האישה, על מאמציה למען ביתה, בעלה וילדיה. על טוב ליבה ויכולותיה הנפלאות. פתאום מופיע פסוק אחד הממקד מבט לדמות אחרת. לבעלה. איך בעלה נכנס לשיר ההלל לרעייתו? מדוע אנו מדברים על האיש, בזמר שמוקדש לאישה?

זו הסיבה. גם האישה המוצלחת ביותר, אשת החיל העולה על כולנה, אינה חפה מהתמודדויות ומקשיים. גם לה מורכב ומסובך. כיצד זה אינה נופלת? איך הקשיים אינם מרפים את ידיה?

בזכות הגב התומך שמעניק הבעל. ההערכה, התמיכה והעידוד שהבעל נותן לאשתו הם אלה שמסייעים לבנות את הבית בצורה הטובה ביותר.

במשימה המשותפת שלקחו על עצמם בני הזוג, תפקידה של האישה מורכב וקשה לאין-ערוך. זו הסיבה שהבעל מתחיל את חייהם המשותפים בהענקת אהבה, כבוד והערכה לאשה עד בלי די. הילדים שיבואו אחר כך יגדלו לתוך מערכת חמה ואוהבת ויצטרפו בטבעיות למשפחה התומכת והאכפתית. 

הבה ננסה לקחת את הרעיונות הללו עמנו, לחיי היומיום. אם נחוש את התחושות הללו ביחס להורינו, אם נשדר זאת לבני ולבנות זוגנו, אם ילדנו יגדלו כחלק מהמערכת הגדולה והנפלאה הזו, ודאי נחווה גם אנו את התוצאה המתבקשת – למען ייטב לך!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.