להיות אדם - מאמר אורח של הרב מיכאל כהן שליט"א
מ"ה ה' שואל מעמך ? | הרב מיכאל יוסף כהן - מענה לשון.
ידועה התשובה של הרב מזא"ה הכהן לשופט הרוסי במשפט בייליס - השופט שאל בהתרסה: מדוע אצליכם היהודים כתוב ש"אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם"...
חייך הרב וענה בניחותא: אנו היהודים, אפילו שאנחנו מפוזרים בכל קצוות עולם,דואגים ומחוברים לכל אחד מעמינו,כי כולנו 'רקמה אנושית אחת' כולנו יחד בגדר אדם.
כשהשאלה זועקת למה? למה יהודים נמחצו למוות,ועוד כל כך אכזרי של מחנק. ומ"ה קול הצאן נערי ישראל ,קורבנות רכים,התורה כבר ענתה: כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם...דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ...דברי ריבות - בשעריך!
אש המחלוקת לא מבחינה בין דם לאד"ם!
לא נהגנו כבוד זה בזה,זלזלנו בכבוד ה"אדם" ולקינו שמיטב בנינו כמניין אד"ם (45) קפחו את חייהם במוות אכזרי של חנק.
כן,אותו המוות שתלמידי רבי עקיבא מתו בו (אַסְכָּרָה -חנק,ה' ישמור) בדיוק בתקופה זו,משום שלא נהגו כבוד זה בזה.
זה עתה יצאנו משנה מטורפת והזויה שנת קורונה,אין יהודי שלא מכיר מישהו שמת מהמחלה הארורה הזאת,שגם היא בחנק מחוסר נשימה. שנה שאנחנו משלמים מחיר על התקהלות ביננו.
משמים דברו איתנו,כמו אמרו: אתם רוצים להתחלק למחנות,לסקטורים,בואו,נכריח אתכם להתפצל...אין להתקהל,אין להתחבר.
נו והסקנו מסקנות,השתנינו? הרבינו באהבת חינם? לצערינו ההפך קרה, ביזוי תלמידי חכמים בצורה המחפירה ביותר,מחוץ למחננו בהסתה מטורפת לציבור החרדי ומבית פנימה,בן קם באביו ותלמיד ברבו,חרב איש באחיו ואצבע קלה, מאוד קלה על הדק המקלדת.
אז בנסי שמים הסתלקה לה הקורונה מארצינו,ובעוד כל העולם סגור ומסוגר,פה פתחנו את השערים,לאירוע הגדול בעולם מזה שנה. התקהלות.
חטאנו באש של מחלוקת ולקינו בל"ג בעומר יום האש.
אסון לא נתפס,מחזות קורעי לב, אין מחנה שלא נפגע,אין סקטור שלא איבד בן...אשכנזי וספרדי,חסיד וליטאי,דתי ולאומי,ישראלי ואמריקאי,בחור ואברך,תלמיד ומחנך,ילד ואב,כולם שכבו ביחד,יחד בשכול,יחד במוות.
כי כשניתנת הרשות למשחית שוב איננו מבחין בין ל"סמוך עליו" לבין "שעת הדחק"...
לקינו בכפליים בעוון התקהלות. כשיש "מחלוקת" יש "חלק מוות" ה' ישמור.
הטחנו האשמות והדבקנו תוויות...יצרנו פירוד,וחידדנו הבדלים,ומשמים איחדו ביננו,בכאב מאחד,באחוות הצער.
אחים אהובים! לא הגיעה העת שנתעשת? שנחיה זה לצד זה במקום ש"נתגולל זה על זה"? שנכבד האחד את רעהו במקום ש'נמחץ את זולתינו'.
שנבין שהשמים לא יפלו אם נחייך ליהודי לא מוכר ונאמר "שבת שלום" או "גוט שאבעס" או "אחלה שבת שתהיה לך"...
לא הגיע הזמן שנהיה יחד ובחיים? שנחיה יחד? שנבין שרק יחד משמעותו חיים! רק יחד משמעותו אדם!
הבה נמיר את "אדם כי ימות באוהל" ב - "נעשה אדם בצלמנו כדמותינו"... בואו ונחליף את אש השנאה השורפת לחום של אהבה מאירה ומחממת. ויפה שעה אחת קודם,כי כבר אזל כוחינו משנאה ומריבה. כי אין לנו כח לעוד אסונות כאלה ח"ו.
עכשיו הזמן לאהבה. הזמן לאהבת אדם.