שרשרת של תורה - פרק א', משנה א (1)


בהקדמה למסכת אבות למדנו כי היהדות מבוססת עובדתית. ראינו כי ביסוס האמונה על ידיעה ברורה הוא קריטי ומהותי. רק אחרי שהעובדות ברורות ניתן לצאת לדרך.

המשנה הראשונה באבות פותחת בהוכחה הפשוטה ביותר. מעמד הר סיני.

במעמד הזה שנערך בפני מיליוני אנשים, נראה כבוד האלוקים לעיני כולם. כל המשתתפים ראו בצורה ברורה כי ה' הוא האלוקים: "אתה הראית לדעת, כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו". מעמד היסטורי כזה לא ניתן היה להמציא. להבדיל מדתות אחרות שתחילתן באיש אחד אשר מתאר חזיונות פלאיים, היהדות החלה את דרכה קבל עם ועולם. אף אחד לא הגיע ממרחק וסיפר סיפורי אגדות על קבוצה אי שם במדבר, התורה כולה נמסרה לאלו שחוו את המאורעות המתוארים בה, ואלו העבירו את רשמיהם וחוויותיהם הלאה, אל בניהם אחריהם עד לדורנו אנו.

בבואנו ללמוד את מסכת אבות, המסכת בה נרכוש את מפת הדרכים האנושית כיצד להפוך לאדם השלם, עלינו לזכור בראש ובראשונה כי הכל אמת, ברמה הניתנת להוכחה. מי שלא מבוסס על ידיעה לא בכיוון בכלל.

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע

אחד מהנושאים המרתקים בשושלת התורה, הוא נושא המסירה מדור לדור. ככל טקסט כתוב, גם התורה ניתנת לפרשנות השונה מדעת כותבה. כאשר מדובר על ספר ההוראות לקיום העולם, לא ניתן לאפשר גישה חופשית לפרשנות שעלולה להיות רחוקה מהתכנית ומהמטרה.

בשל כך, נכתבה התורה בצורה שאדם מן היישוב אינו יכול להבינה ללא עזרה. פסוקים רבים בהם נאמרים חוקים ומצוות, אינם ניתנים להבנה ללא הסבר. וההסבר ניתן במסגרת מה שמכונה "תורה שבעל פה", תורה שנמסרה למשה בסיני יחד עם התורה הכתובה "תורה שבכתב", ורק היודע את החלק שבעל פה יכול להבין את החלק שבכתב.

מבנה התורה עצמו מחייב שיש מערכת-הסברים נוספת העוברת מרב לתלמיד. צורת הניסוח המעומעמת-לעיתים דורשת מסורת והנחיות מדויקות על מנת להבין את התורה כיאות.

כיוון שהחלק העיקרי להבנת התורה נמסר בעל פה, הרי שהאחריות המוטלת על כתפי מוסרי התורה, עצומה. סטיה קלה, פרשנות לא נכונה, הבנה אחרת מהנמסר, תביא לנזק בלתי נתפס, להרס של כל הדורות הבאים.

ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה

מי היו אנשי 'כנסת הגדולה'?

לקראת סוף תקופת הנביאים וזמן חתימת התנ"ך חזרו לארץ ישראל יהודים רבים בעליית עזרא. באותו הזמן התכנסו מאה ועשרים ראשי חכמי ישראל והתמנו לסמכות עליונה רוחנית. ה'כנסת הגדולה' דנה בנושאים שעל הפרק ווידאה את המשך קיומו של העם על פי המסורת.

עם השנים, כאשר נפטרו אנשי כנסת הגדולה הלך המספר ופחת עד שעמד שוב על שבעים או שבעים ואחת, כסנהדרין גדולה רגילה.

אנשי כנסת הגדולה היוו את התפר והדור המקשר בין תקופת הנביאים - חגי-זכריה-מלאכי ואף מרדכי היהודי היו חברים בכנסת הגדולה – לבין התקופה בה אין יותר מסרים ישירים מהקב"ה לעם. מעכשיו, בני ישראל יוצאים לדרך חדשה.

אנשי כנסת הגדולה תקנו את התפילות המוכרות לנו כיום, את הברכות, ותקנות נוספות שמהוות בסיס איתן לחיים יהודיים ללא הנהגה אחת חד-משמעית.

"אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו עטרה ליושנה. אתא משה אמר 'האל הגדול הגבור והנורא' אתא ירמיה ואמר "נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו?" לא אמר נורא. אתא דניאל אמר "נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו?" לא אמר גבור. אתו אינהו ואמרו: "אדרבה, זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות" (יומא סט, ב)

אנשי כנסת הגדולה היו הראשונים להכיר בכך שיש מערכת מיוחדת של קשר בין  השי"ת לעם ישראל, דווקא מתוך הגלות. ירמיהו ודניאל ראו את סילוק השכינה, את התהליך שהעם עובר ומתרחק מימות הגילוי והארת הפנים והאמינו שתם עידן. אין יותר גילוי בהיר של גבורה ונוראות ה'. 

אנשי כנסת הגדולה זיהו שדווקא בתוך החושך מתגלה האור הגדול. דווקא מתוך השבר הלאומי יכול העם להתפתח, לגדול ולהתרחב.

הפרק הראשון ב'פרקי-אבות' משרטט קווים לדמותה של אומה יהודית עצמאית. אומה שצריכה לסמוך על ההון האנושי שלה בשביל להמשיך את המסורת, על מנת להמשיך לצעוד בדרכה של תורה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.